עלינו
מסרבות היא רשת פעילות ופעילים שמטרתה היא לתמוך בסרבניות וסרבנים פוליטים ולקדם שיח בנושא סרבנות בקרב הציבור הישראלי.
הסירוב הפוליטי הוא בעל חשיבות רבה בקידום פתרון צודק לכלל האנשים בין הים והירדן ובשבירת מוסכמות בשדה הפוליטי הישראלי. סירוב הוא פוליטי כל עוד הוא משמש ליצירת הד פומבי-תקשורתי. סרבנות פוליטית אינה מבדילה בין אופני שחרור מן השירות הצבאי: קב"ן, אי-התאמה, כליאה, פטור מטעמי בריאות או פרוטקציה.
מלש"בית, מילואימניק, חיילת, שוקלת לסרב? צרי קשר!
הרשת מציעה חיבור לפעילים ולסרבניות נוספות, פלטפורמה לדיון פוליטי-ביקורתי על החברה הישראלית בכלל ועל הכיבוש הצבאי בפרט וכן ליווי בירוקרטי, תקשורתי ואישי לסרבנים.
עקבו אחרינו
טניה גולן
1996
לפני הגיוס
לא
כן
שנת לידה
סירוב בשלב...
נכלאה?
השתחרר/ה סופית?
מתוך הצהרת הסירוב של טניה:
החלטתי לסרב להתגייס לצה"ל וראיתי חשיבות בעשיית הדבר בגלוי ובישירות ... הבחירה להתגייס או שלא להתגייס לצה"ל היא בחירה פוליטית וראוי שכל אחד ואחת יוכלו לעשות אותה בחופשיות.
אין לי אמון בראשי ההיררכיה השלטונית. הצבא הוא יד ביצועית של בעלי ההון, של הממשל ושל סוחרי הנשק... יש מי שמרוויחים מהסכסוך הישראלי-פלסטיני ולעולם לא יוותרו מרצונם על השליטה הכלכלית בשטחים. הגזענות והפילוג הם תוצאת לוואי להשפעת הכוחות הללו.... אני סבורה שהפחד שלנו מנוצל להסחת הדעת ממחשבה מעמיקה. אי אפשר להיות בטוחים כל עוד אנחנו מספקים סיבות מאוד טובות לצאת כנגדנו.
הצבא... הוא מוסד שמבצע חיברות... תפקידו העיקרי... להוות "כור היתוך" סביב אותו האתוס ולשמר את הדעה החיובית עליו, בזמן שהוא מגן על האליטות.
אני חושבת שהתגייסות למען משהו אמורה להיעשות בהתאם לצורך ולפי שיפוט עצמי... אני בוחרת לא לתת את עצמי מרצון לטירטורים, השפלות ודיכוי לשווא במשך שנתיים. לא אלבש מדים כדי לא להגביר את הלחץ החברתי להתגייס ע"י השתתפותי בדבר. המחיר של אי שיתוף הפעולה הוא לא פשוט, אך הגיוס מבחינתי הוא לא עניין של מה בכך, לא דבר פעוט.